עכשיו, איני מנסה להטיל אחריות על כתפיכם כי בין אם אומר זאת או לא, אחריות זו היא כבר שלכם — פשוט מתוך העובדה שאתם מעטים על כדור הארץ אשר טעמו את המתנה יקרת הערך הנקראת סיינטולוגיה. אחרי הכל, אם איזשהו מדען היה מגלה את התרופה לסרטן, היתה בידיו אחריות לעשות כל שבכוחו להביא תרופה זו לעולם. ובכן, חישבו על האחריות שלנו. איננו מדברים רק על תרופה לגוף, אנו מדברים על מחלה כה חמורה, שהאדם מאמין עכשיו שהוא הגוף הזה. ומה שאנו מציעים הוא נצחיות וחופש לנצח.
למעשה, העבודה הקשה נעשתה. המשימה האחת שמעולם לא הושלמה בכל תולדות הדתות הקודמות. הדרך נמצאה, היא הותוותה. ובעוד שיכולנו למקם את כל חומרינו על כל מדף בעולם — הכל בנוסף לכך שנהפוך אותם לעמידים להרס מכל שואה — לא היינו משיגים דבר אם חומרים אלה לא יהיו בשימוש.
למרות שניצחנו במלחמה החשובה מכל, ללא ספק יהיו לנו מאבקים. אז מה? למה עוד נוכל לצפות בעולם הנתון לאותן אברציות עצמן שסיינטולוגיה גילתה? כפי של.ר.ה אמר ביעדי הסיינטולוגיה: "בעולם מעורבל, המשימה אינה קלה. אך אם כך, לוּ היא היתה קלה, לא היה עלינו לעשותה."
בניתוח הסופי, לאחרים אין תשובות. לנו יש. אך אין זה משחק שבו נוכל תמיד להקדים את היריב. משום שיש רבים שמחפשים ושמנסים. כשהם נכשלים, חסרות להם התשובות שלנו יש. איננו יכולים לעבור למילניום החדש בתלונות על פגמי העולם. לא, עלינו להתעורר בבוקר, כל אחד מאתנו, להסתכל במראה ולומר "זוהי אחריותי לטפל בכך." כי אנו היחידים שיכולים.
אם כך, היכן אנו עומדים על סף המאה העשרים ואחת? ובכן, אנו עומדים בדיוק היכן שאנחנו צריכים לעמוד. יציבים לגמרי ומוכנים לשאת את הלפיד לניצחון מוחלט.
ניתן לצפות בהגשה אורקולית המלאה של הנאום המלא הזה בארגון הסיינטולוגיה הקרוב ביותר אליך.
